כיבויים בחדרי שרתים ולוחות חשמל

כיבויים בחדרי שרתים ולוחות חשמל


מערכת כיבוי בגז מיועדת בדרך כלל להגנה על ציוד בזמן שריפה.

מטרתה להציף את החלל עליו היא מגינה בגז אשר חונק את האש. בעת הפעלת מערכת כיבוי בגז מתבצע ניתוק מקור הזנת המתח בלוחת חשמל על ידי מערכת גילוי האש.

מערכות כיבוי בגז מיועדות בדרך כלל להגנה על ציוד. בזמן שריפה המערכת מציפה את החלל עליו היא מגינה בגז אשר חונק את האש. יתרונן של מערכות הכיבוי בגז על פני מערכות המתזים הוא במניעת הנזק הנגרם לציוד כתוצאה מהכיבוי במים. משום כך רוב המערכות לכיבוי בגז מותקנות בחדרי תקשורת, מחשבים ,לוחות חשמל ובארכיונים.

מערכת הכיבוי בגז מופעלת על ידי ברז או “נפץ” במכל הגז אשר מקבל פקודת הזרמה לגז ממערכת גילוי העשן בהצלבה (זאת אומרת הפעלת גילוי עשן על ידי שני גלאים לפחות) למניעת הפעלות שגויות. בעבר נעשה שימוש בגז הלון לכיבוי עד שזה נאסר לשימוש מטעמי איכות סביבה ונזק לאוזון. כיום נעשה שימוש בגזים שאינם פוגעים בשכבת האוזון, שהנפוץ מביניהם הוא ה-FM-200.

רוב המערכות לכיבוי בגז מותקנות לכיבוי בלוחות חשמל. החיסרון העיקרי במערכת זו שאינה מבצעת קירור. במערכות ישנות יחסית (לפני 2002) לא בוצע ניתוק מקור המתח עם גילוי האש. לכן, אף על פי שהדליקה הראשונית כובתה, מכיוון שמקור האש לא טופל ייתכן והאש תמשיך לבעור או לפחות לייצר עשן.מערכת הכיבוי בגז מכילה מנה אחת ללא חלופות כך שאינה זמינה עוד לכיבוי אוטומטי נוסף. כיום בעת הפעלת מערכת כיבוי בגז בלוחות חשמל מתבצע ניתוק מקור הזנת המתח לאותו לוח על ידי מערכת גילוי האש.